תופעת האובדנות בישראל: נתונים עדכניים

שיעור ההתאבדויות הגבוה ביותר בישראל בעשור האחרון היה בקרב בני 75 ומעלה בשני המגדרים. שיעור ההתאבדויות, על פי קבוצות גיל שונות, בקרב יהודים בשנים 2014-2012 היה גבוה כדי פי 2.4 לעומת הנתון בקרב ערבים. נתונים אלו נכללים בדו"ח חדש על ממדי תופעת האובדנות בישראל, שפרסם אתמול (ב') משרד הבריאות.

במסגרת מהלכים לעדכון וטיוב נתונים ואפידמיולוגיה שנעשו באמצעות המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, נאסף מידע רב על היקף תופעת האובדנות ומגמותיה. מטרת המהלך: שיפור בדיווח על נתוני האובדנות בישראל. בשנים האחרונות, נבדקו עשרות אלפי תיקי פטירה ומתוכם אותרו אלפי תיקים שקיים בהם חשד לאובדנות.

הממצאים העיקריים הנוספים: בשנת 2014 היו 382 התאבדויות – 294 של גברים ו-88 נשים. שיעור ההתאבדות ירד בקרב גברים בעשור האחרון ובמיוחד נרשמה ירידה החל משנת 2011.

בקרב בני נוער בגיל 24-15 נרשמה ירידה בשיעור האובדנות החל משנת 2006.
בהשואה לשנים 2002-2004, בשנים 2012-2014 ירד שיעור ההתאבדויות בקרב בנים ב-63% בממוצע בגילאים 18-15; בגיל 21-19 הירידה היא ב-65% ובגיל 20-22 ב-38%.

הירידה הזאת, הניכרת מאז שנת 2006, מוסברת כנראה בעיקר בשל הירידה בהתאבדויות חיילים בשירות חובה, תוצאה של הוצאת כלי הנשק האישיים מאוכלוסיות בסיכון יחסי בשירות בצה"ל, והקמת "הקו לחייל" של ער"ן – שתי פעולות שנעשו בשנת 2006. מאחר שהתאבדויות החיילים מדווחות באופן מלא, ומאחר שקיים כנראה תת דיווח ניכר לגבי התאבדויות באזרחות, נראה כי השפעת הצלחת צה"ל בהפחתת התאבדויות החיילים בשירות חובה משפיעה על הדיווחים על התאבדויות השפעה ניכרת – שיש טוענים כי הינה אף כפולה ממשקלה היחסי. המשך ירידת האובדנות בצה"ל קשור ככל הנראה להעמקת תכניות מחלקת בריאות הנפש בצה"ל למניעת התאבדויות ולהטמעתן.

66% מההתאבדויות בקרב ערבים היו עד גיל 45 לעומת 44% בקרב יהודים ואחרים. שיעור ההתאבדויות על פי קבוצות גיל בקרב עולי ברה"מ לשעבר, גבוה כדי פי שניים לעומת יהודים שאינם עולים. בקרב עולי אתיופיה שיעור ההתאבדויות בשנים האחרונות גבוה עד פי 4 לעומת יהודים ממוצא אחר. שיעור ההתאבדות בקרב נשואים נמוך יותר בהשוואה לגרושים ורווקים. כשליש מכלל הגברים הגרושים שהתאבדו היו אבות לילדים עד גיל 18.

בצפון הארץ ירד שיעור ההתאבדות המתוקנן לגיל ב-30% בממוצע בשנים 2014-2010. במחוז תל-אביב הירידה היא ב-17% ובמחוזות חיפה והמרכז 15%, בהשוואה לשנים 2011-2009.

בשיעור ניסיונות ההתאבדות (שלא התממשו) על פי גיל אין שינוי ממשי לאורך התקופה 2016-2011. כשליש מניסיונות ההתאבדות היו בקרב צעירים עד גיל 21, כ-35% מהניסיונות היו בקרב גברים ו-37% בקרב נשים. שיעור גבוה של ניסיונות התאבדות על פי קבוצות גיל נמצא בקרב נשים ערביות, אולם גם כאן חלה ירידה בשנים האחרונות בהשוואה לשנת 2011.

לצפיה בדו"ח המלא

הדו"ח הוכן על-ידי היחידה למניעת אובדנות ובראשה עו"ד שושי אייזנברג-הרץ. היא החלה בפעילותה ב-2015. תפקידה ליישם את התכנית הלאומית למניעת התאבדות שעליה החליטה הממשלה ב-2013. התכנית, הנעשית בשיתוף פעולה עם ארגונים ציבוריים רבים ומשרדי ממשלה אחרים, הוטמעה עד כה ביותר מ–50 יישובים.

משרד הבריאות מסר כי בתקופה האחרונה הוכשרו יותר מעשרת אלפים גברים ונשים ברשויות וארגונים שונים – ביניהם רופאים, מורים, עובדים סוציאליים – לזהות אדם בסיכון אובדני, ליצור עמו שיח רגיש ומתאים ולתת לו סיוע ראשוני כדי להגיע לטיפול.

עד כה נוצרו ביחד עם הרשויות המקומיות יותר מ-70 רצפים טיפוליים. התוכנית גם תומכת בשירותי "קווים חמים" המסייעים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, לאוכלוסיות בסיכון לאובדנות ומצוקה נפשית. הפניות נעשות בטלפון ובאינטרנט. כמו כן מנסים לאתר אנשים אלו על פי פעילותם ברשתות חברתיות (על-ידי ער"ן וסה"ר).

שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך כולל מהלכי מניעת אובדנות במערכת החינוך. ביניהם: הכשרת אלפי אנשי חינוך שאמורים להיות אלו שיזהו בני נוער בסיכון וכן הכשרת מאות פסיכולוגים חינוכיים. היחידה פועלת באמצעות מהלכי רגולציה, להקטנת נגישות של בני נוער ובגירים לאמצעים מסוכנים לרבות הגבלת תרופות וצמצום הנגישות והזמינות לכלי נשק.

עתה גם מתבצע תהליך אפיון ובנייה של מענה ראשוני מסוגו ואחר במהותו עם מד"א. שיתוף פעולה אחר נעשה עם המשרד לביטחון פנים במסגרת מערך לאומי למניעת אלימות ופשיעת רשת נגד ילדים ונוער ברשת.

במסגרת שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד הרווחה, ניתן באחרונה סיוע וטיפול (פרטני וקבוצתי) לבני משפחות שיקיריהן התאבדו. כיום משרד הרווחה מפעיל שני מרכזי תמיכה כאלו ובחודשים הקרובים צפויים להיפתח עוד שמונה.