פרופ' בנימין ראובינוף מגיע מדי יום לעבודה במחלקת נשים ויולדת בהדסה עין כרם שאוה הוא מנהל בנוסף לתפקידו כמנהל מרכז הדסה ע"ש ג'ודי וסידני שוורץ לחקר תאי גזע עובריים אנושיים.

"הדסה עין כרם היתה ביתי לאורך כל חיי המקצועיים, מלימודי הרפואה וההתמחות ועד למינוי כמנהל מחלקת נשים ויולדות", מספר פרופ' ראובינוף, בן 59, נשוי ואב לשלושה, המתגורר במושב בר גיורא.

את לימודי הרפואה עשה בבית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. "מחקר בסיסי משך אותי עוד בהיותי סטודנט לרפואה ולכן השלמתי תואר שני באלקטרו-פיזיולוגיה במקביל ללימודי הרפואה. לאחר השלמת התמחות ברפואת נשים בהדסה עין כרם,  נסעתי להשתלמות באוניברסיטת מונש באוסטרליה והשלמתי דוקטורט בביולוגיה התפתחותית בתחום של תאי גזע עובריים אנושיים".

תחום העניין הקליני המרכזי שלו הוא הטיפול בבעיות פריון. "לאחר סיום ההתמחות, יצאתי להשתלמות באוסטרליה במטרה להפיק תאי גזע מעוברי הפריית מבחנה אנושיים. החזון היה לפתח לראשונה בעולם תאי גזע עובריים שישמשו להשתלה במגוון רחב של מחלות כגון: סוכרת, פרקינסון, ניוון רשתית ואחרות.

"בשל מגבלות אתיות במחקר בעוברי אדם באוסטרליה, השלב הראשוני של הפקת תאי הגזע נערך בסינגפור. את תאי הגזע הראשונים שהפקתי בסינגפור העברתי בטיסה לאוסטרליה במכל פלסטי קטן בכיס חולצתי. העיתוןScience  סיקר בכתבת מערכת את ההרפתקה של העברת תאי גזע אנושיים מהראשונים בעולם בכיס חולצתי בטיסה.

"עם חזרתי ארצה הקמתי ב'הדסה' מרכז לחקר תאי גזע עובריים אנושיים שהתמקד בפיתוח תאי הגזע להשתלה. היינו הראשונים בעולם לפתח תאי גזע עובריים ללא שימוש בחומרים מבעלי חיים ובתנאים שיאפשרו שימוש בהם להשתלה בחולים. תאי הגזע שפיתחנו משמשים כיום בארץ ובעולם לפיתוח טיפול של השתלה תאית בסוכרת, פגיעות חוט שדרה וכן בשימוש בשני ניסויים קליניים פורצי דרך של השתלה בארץ ובארה"ב ב-ALS ובניוון רשתית. ניסויי ההשתלה בניוון רשתית מתבצע על ידי חברת ביוטכנולוגיה שהקמתי. אני מקווה שהשתלת תאי הגזע בניסויים בחולים תוביל לשיפור קליני ושנצליח להגשים את החזון של פיתוח תאי גזע לטיפול במחלות חשוכות מרפא".

מדוע בחרת בתחום זה?

"מקצוע רפואת נשים משך אותי בראש ובראשונה מאחר שהוא עוסק ביצירת החיים בטיפולי הפריון, והבאת החיים לעולם בטיפול באם, העובר והלידה. המגוון הרחב של טיפולים בבעיות נשים לאורך כל חייהן, בשילוב עם כירורגיה, עניין אותי".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים.

"לידה היא אירוע פיזיולוגי חווייתי ומשמח של נשים צעירות בגיל הפריון. לא אשכח את היולדות שהסתבכו בזיהומים או דימומים מסכני חיים. לא אשכח את כובד האחריות והדאגה, הקשר שנוצר עם המשפחה וההתגייסות המוחלטת והמרגשת של כל העמיתים בבית החולים בכל המקצועות והתחומים, כדי להביא כמובן לתוצאה המיטבית".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"בנייה וטיפוח של דור הרופאים הבא. אני רואה בקידום הרופאים הצעירים במחלקה וטיפוחם יעד בעדיפות עליונה. רופאים צעירים איכותיים במחלקה הם בסיס איתן והכרחי לשירות רפואי מיטבי ויהוו נכס למשך שנים רבות לרפואה בישראל".

מי המודל לחיקוי, המאסטר שלך:

"אבי, עו"ד גבריאל ראובינוף ז"ל, מהווה עבורי מודל לחיקוי. יושר חסר פשרות, אמינות, שאיפה למצוינות, פשטות ביחסי אנוש וחמלה הן רק כמה מתכונותיו שהטביעו בי את חותמם".

אם לא היית רופא?

"במידה שלא הייתי רופא, הייתי מדען. מדע תמיד ריתק אותי וכרופא עסקתי במדע לאורך כל חיי המקצועיים".

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

"לאחר רפואה ומדע, אהבת חיי היא רכיבה על סוסים. בביתי במושב יש לי שני סוסים ואני רוכב מספר פעמים בשבוע. הרכיבה האהובה עלי היא דרסאג' שבה מפיקים בדיוק רב תנועות טבעיות של הסוס. אני נמשך לאתגר הגופני והמנטלי ליצור קשר מושלם עם הסוס".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות:

"מערכת הבריאות בישראל פועלת בחסר של משאבים. בצד המאמצים לספק מענה לצרכים בסיסיים של המערכת בכל הארץ, כגון מיטות אשפוז, תקני רופאים, אחיות ואחרים, על המדינה לבנות תכניות לעידוד וטיפוח של רופאים חוקרים. דור רופאים חוקרים הוא חיוני לקידום הרפואה ויעמיד את ישראל בחזית הרפואה העולמית".